#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. א האם מותר לכהן טמא לסוך שמן של תרומה טהורה ומנין (2)?	"אסור דכתיב &quot;ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו לה'&quot; לרבות את הסך כשותה. <p dir=""rtl"">אב&quot;א דכתיב &quot;ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו&quot; (וע' בתוס' יש שסוברים שזה רק מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא).</p>"	נדה לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. ב &quot;<b>ו</b>אשה&quot; דכתיב גבי נדה, זבה, שכבת זרע, למה לי?	"נדה - למעט איש מאודם. ואין נצרך לרבות קטנה בת יום אחד שטמאה נדה שאם בת י' יום מטמאה בזיבה אין זיבה בלא נדה.<p dir=""rtl"">שכבת זרע - אסמכתא ללמד שמבת ג' ראויה לביאה, אבל זה הלכתא. והרבוי נצרך למעט איש מאודם, וחד לזיבה אדומה וחד לשכבת זרע אדומה</p><p dir=""rtl"">זיבה - לרבות תינוקת בת י' יום לזיבה </p>"	נדה לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: א &quot;איש איש&quot; דכתיב גבי זיבה &quot;<b>ו</b>איש&quot; דכתיב גבי שכבת זרע למה לי?	"איש איש -&nbsp;&nbsp;לר&quot;י לרבות קטן בן יום אחד שמטמא בזיבה (ולר' ישמעאל בנו של ריב&quot;ב דברה תורה כלשון בני אדם ושמטמא בן יום נלמד מדכתיב &quot;לזכר ולנקבה&quot;).<p dir=""rtl""><b>ו</b>איש - ללמד שבן ט' שנים ויום אחד ביאתו ביאה וזה אסמכתא בעלמא שזה הלכתא אלא הקרא למעט אשה מלובן.</p>"	נדה לב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב.: מנין לאשה שנטמאת בנדה בת יום אחד, ובזבה בת עשרה ימים, ולאיש שטמא בזבה מבן יום אחד (2+), ולמה נצרך דרשה נפרדת לכל אחד?	"אשה - מדכתיב גבי זבה &quot;<b>ו</b>אשה&quot; לרבות קטנה בת י' ימים שמטמא בזבה, ואם מטמאה בזיבה ודאי שלפני טמאה נדה בת יום אחד שבלא נדה אין זבה. איש - לר' יהודה נלמד מדכתיב &quot;איש איש&quot;<p dir=""rtl"">ר' ישמעאל בנו של ריב&quot;ב לומד מדכתיב &quot;לזכר ולנקבה&quot; כל זכר וכל נקבה במשמע.</p><p dir=""rtl"">[(לקמן לד:) לאב&quot;א, ב&quot;ש זכר לומדים מ&quot;לזכר ולנקבה&quot; וב&quot;ה לומדים מ&quot;זאת תורת הזב&quot; בין גדול ובין קטן.]</p><p dir=""rtl"">נצרך לימוד, גם באיש שיש לו חומרא שמטמא בראיות כבימים, וכן באשה שיש לה חומרא שמטמאות באונס.</p>"	נדה לב.:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: ב מה הדין של עליונו של זב ומנין?	&quot;וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא&quot; הינו מה שהזב תחתיו [שאין לפרש מה שמתחת הזב שזה כבר כתיב &quot;ואיש אשר יגע במשכבו&quot;] ונתקו הכתוב לטומאה קלה ש'יטמא' טומאה קלה משמע, שאינו מטמא אלא אוכלים ומשקים.	נדה לב:		
